זיכרון השואה ככלי משחק

מי מגיע אליכם לסלון: אנשים בעלי רגישות פוליטית וחברתית.

על מה מדברים: השימוש שנעשה בזיכרון ובמושגים מהשואה כאן ועכשיו.

מה המטרה: לדון בגבולות הגזרה הלגיטימיים לשימוש בשואה.

מה חשוב לדעת: זיכרון השואה זוכה למעמד מקודש בחברה הישראלית. בשנים האחרונות אף הועלתה בכנסת הצעת חוק הקוראת להגביל את מרחב השימוש בזיכרון השואה ולמשטר אותו בחוק.

הוראות הפעלה

בדיון הזה נבקש לבדוק עד כמה לגיטימי לעשות שימוש בזיכרון השואה בשיח החברתי-פוליטי בישראל.

ננסה לברר האם צריכים להיות גבולות גזרה ברורים למה מותר ומה אסור להגיד על השואה, האם השימוש בזיכרון השואה בתחומי חיים אחרים מוזיל ומבזה את האירוע ההיסטורי או שמא דווקא משאיר אותו רלוונטי ועכשווי.

נשאל את עצמנו האם זה לגיטימי לספר ולצחוק מבדיחות שואה והאם גם לדברים האיומים ביותר שאפשר להגיד יש תפקיד, ערך ומקום בחברה פתוחה ובריאה.

מומלץ להקריא את הטקסט הבא במהלך הדיון:

 

"שימוש בסמלים נאצים שלא במסגרת או למטרת לימוד, תיעוד, עבודה מדעית או דיווח היסטורי – אסור. שימוש בכינוי נאצי, בעל פה או בכתב כלפי אדם, קבוצת בני-אדם, תאגיד, מוסד או גוף כלשהו שלא במסגרת או למטרת לימוד, תיעוד, עבודה מדעית או דיווח היסטורי – אסור. העלבת אדם על ידי הבעת משאלה, תקווה או ציפייה להגשמת מטרות הנאצים, או הבעת צער או מחאה על שלא הוגשמו במלואן – אסורה. לא יעשה אדם שימוש בלתי הולם בסמל השואה. העובר על חוק זה, דינו – מאסר חצי שנה וקנס של עד 100,000 שקלים חדשים".

מתוך הצעת חוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים, התשע"ב–2011

שאלות פתיחה

(מומלץ לבחור 2-3 שאלות המתאימות לאופי שלכם ושל האורחים בסלון)

 

  • נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה שמעתם משהו שקשור לשואה שלא במסגרת יום הזיכרון?

  • האם שימוש בשואה בפוליטיקה, מימין או משמאל, נראה לכם לגיטימי או ששימוש בשואה בשיח הפוליטי אינו ראוי?

  • האם שימוש בשואה בהקשרים של צמחונות, טבעונות ואיכות סביבה לגיטימי? אם לא, למה לקחי השואה רלוונטיים רק לבני אדם ולא לכדור הארץ שעליו אנחנו חיים?

  • האם מותר לצחוק או לספר בדיחות שואה? אם כן, האם יש קו אדום שאסור לחצות?

  • רק לקומיקאים יהודיים או ישראלים מותר לצחוק על השואה או שגם סטנדאפיסט גרמני או פלשתיני רשאי לעשות בה שימוש הומוריסטי?

מה גבולות הגזרה

(מומלץ לבחור 2-3 שאלות המתאימות לאופי שלכם ושל האורחים בסלון)

  • האם יש דברים הקשורים בשואה שהם בבחינת "טאבו" ושעליהם אסור לדבר או לצחוק?

  • האם ביטויים מ"לקסיקון השואה" שייכים בהכרח רק לזיכרון השואה או שלגיטימי להשתמש בהם גם בתחומי חיים אחרים (לדוגמה: "ממש שואה פה", "חם כאן כמו בגטו", "הבוס שלי נאצי")?

  • שימוש ב"לקסיקון השואה" בחיי היומיום מוזיל את זכרה או דווקא משמר אותה?

  • האם זיכרון השואה הוא פרטי או ציבורי?

  • האם לניצולי השואה יש זכויות יתר בקביעת גבולות השיח הלגיטימי?

מה התפקיד של יום השואה

(מומלץ לבחור 2-3 שאלות המתאימות לאופי שלכם ושל האורחים בסלון)

 

  • האם התפקיד שלנו כחברה הוא לשמר ולהגן על הזיכרון או דווקא לשחרר אותו?

  • מה אנחנו עשויים להרוויח מכך ש"שיח השואה" נשאר רלוונטי גם כיום?

  • האם לעם היהודי יש זכויות יתר על השימוש בזיכרון השואה?

  • האם ניתן לקבוע כללי אצבע להתרת השימוש במושגי השואה?

  • בידי מי נתונה הרשות לקבוע ולפקח על השימוש בזיכרון השואה?

שאלה ללכת איתה הביתה

האם השימוש בשואה ככלי מטריד אותנו רק כשעושים בו שימוש למטרה שאנחנו לא מסכימים איתה?

שאלה ללכת איתה הביתה

האם השימוש בשואה ככלי מטריד אותנו רק כשעושים בו שימוש למטרה שאנחנו לא מסכימים איתה?

Contact Us

@2019 All rights reserved to Zikaron Basalon

לוגו8 (1)_edited.jpg
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon